סקירה מחודש מרץ 2020
ישראל:
בישראל נגיף הקורונה החל בשיבושים רחבים בפעילות הכלכלית, זאת כשחל צמצום רחב של הפעילות של הסקטור הציבורי והפרטי, ועלייה בשיעור האבטלה אשר על פי לשכת התעסוקה נעמדת בכ-8.23%. בסוף החודש הוצגה תוכנית הסיוע הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי בהיקף של כ-80 מיליארד שקל (כ-6% מהתל"ג) שעיקרו תמיכה סוציאלית לשכירים ועצמאים וסיוע לעסקים קטנים עד גדולים. ברקע לתוכנית סיוע זו, גויס חוב ע"י משרד האוצר בשווי של כ-5 מיליארד דולר, זאת באמצעות הנפקות אג"ח לתקופות מח"מ של בין 10 ל-100 שנים. גם בנק ישראל החל בהרחבה כמותית כאשר הודיע כי יחל לבצע רכישות של אג"ח ממשלתיות בהיקף של כ-50 מיליארד שקל, זאת במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית. הרגולטור הודיע גם על הקלות בדרישות ההון שעל הבנקים המסחריים לשמור.
מניות: שלושת מדדי המניות המובילים בניו-יורק (מדדי ה-S&P 500 , הנאסד"ק והדאו ג'ונס) רשמו בסיכום חודש מרץ את הירידות החדות ביותר מאז שנת 2008 ונכנסו לטריטוריה של "שוק דובי", ובנוסף מדד ה-S&P 500 רשם את הרבעון הראשון הגרוע ביותר שלו מאז שנת 1938. באירופה – מדד 600 STOXX ירד בכ-23% ובכך רשם את הרבעון הגרוע ביותר שלו מאז הרבעון השלישי של שנת 2002, והמדד הספרדי IBEX רשם את הירידה החדה ביותר מבין כל המדדים האירופאים הגדולים כשירד ברבעון הראשון של השנה בכ-28.9% ובכך רשם את הרבעון הגרוע ביותר שלו אי פעם. בת"א נרשמו ירידות חדות גם כן ובעיקרן של חברות הנפט והגז שירדו בשל הירידה החדה במחירי הנפט וההשלכות הכלכליות של מגפת הקורונה, הבולטת מבניהן היא מנית "דלק קבוצה" של יצחק תשובה.
אג"ח מט"ח וסחורות: כמו בשוק המניות המקומי, חלו ירידות חדות גם בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני המקומי, שירדו בממוצע בחודש מרץ בכ-7% ובכ-10% בהתאמה, זאת בשל פדיונות עצומים שחלו בקרנות הנאמנות ובקרנות הסל (מעל לכ-50 מיליארד שקל). הירידות בשוק אג"ח הקונצרני הובילו לירידה משמעותית של גיוסים מצד חברות שהסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל בלבד. בשוק הנפט הטלטלה נמשכת כאשר מחירי הנפט רשמו ירידה של יותר מכ-60% מתחילת שנת 2020 וזאת בשל משבר נגיף הקורונה ומלחמת המחירים שהובילו סעודיה ורוסיה.
ארה"ב:
התפשטותו של נגיף הקורונה, שעבר באופן רשמי בתחילת חודש מרץ לסטטוס חדש של "מגפה עולמית", הגיע גם לארה"ב עם מספר הנדבקים הגבוה ביותר בעולם (מעל לכ-180 א' מקרי הידבקות), מה שהוביל את הממשל האמריקאי להכריז על "מצב חירום לאומי" ובהתאם לפעול באופן אגרסיבי על מנת למזער ככל האפשר את ההשפעות הכלכליות שנלוות למגפה זאת. הבנק המרכזי של ארה"ב, הFED-, הודיע באופן מפתיע במהלך החודש (כלומר, לפני מועד החלטת הריבית הרשמית) על הורדת הריבית לרמה של כ- 0%-0.25% ועל תוכנית רכישות של אג"ח ממשלתי (QE) בשווי של כ-700 מיליארד דולרים, ובנוסף הורדת יחס הרזרבות בבנקים המסחריים.
עוד הוסיף יו"ר ה-FED, ג'רום פאוול, כי ימשיך להתערב בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת לספק יציבות לשווקים הפיננסים, זאת כשמאזנו של הבנק עלה לכ-3.5 טריליון דולר, מעל השיא של כ-5.4 טריליון דולר מחודש מאי 2016. יחד עם זאת, הנשיא האמריקאי, דונאלד טראמפ, הביא לאישור הסנאט תוכנית סיוע בשווי של כ-2 טריליון דולר (המהווים כ-%10 מהתמ"ג) כל זאת על מנת להתמודד עם המשך העלייה הצפויה בשיעור האבטלה (מספר דורשי האבטלה הגיע לכ-3.3 מ' איש, הגבוה ביותר מאז שנת 1982 )והירידה הצפויה בצריכה הפרטית, זאת כשבמהלך חודש מרץ פורסם מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת משיגן אשר הצביע על ירידה של כ-8.6 נק', הירידה החדה ביותר מאז חודש אוקטובר 2008.
אירופה:
מרבית מדינות המפתח בגוש האירו ובריטניה נמצאות תחת הסגר, זאת כשמספר מקרי המוות כתוצאה מנגיף הקורונה באיטליה הינו הגבוה ביותר בעולם (מעל לכ-12 א' מקרי מוות) ושנייה זאת ספרד (מעל לכ-8 א' מקרי מוות). השיבושים בפעילות העסקית בגוש האירו הורגשו כבר במדד הייצור בתעשייה (PMI) לחודש מרץ אשר נפל לרמה של כ-8.44 נק', ובכך מסמל את התכווצות הגבוהה ביותר מאז חודש יולי 2012 .הבנק המרכזי בבריטניה, ה-BOE, החל בפעולות הרחבה מידיות בתחילת חודש מרץ כשהוריד את הריבית בכ- 50 נ"ב והציבה בשיעור של כ-0.25%, זאת במקביל לצעדי הרחבה כמותית של כ-645 מיליארד פאונד בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני. החלטה זו הובילה לפיחות חד של הפאונד מול סל המטבעות כשנסחר במהלך החודש מול הדולר סביב רמות של 22.1, הרמות הנמוכות ביותר מאז שנת 1985 .
סין:
דווקא המדינה בה התגלו מקרי ההידבקות הראשונים מנגיף הקורונה היא זו שמראה סימני התאוששות ראשונים, זאת כשהממשל הסיני החל בשחרור מרבית הערים במדינה מהסגר והחזרת רוב הסקטור היצרני לפעילות לאחר השבתת המפעלים. הצפי כיום הינו לחזרה של מעל לכ-90% מכוח העבודה לפעילות עד סוף הרבעון השני של השנה. גם מדד הייצור בתעשייה (PMI) מצביע על התאוששות, כאשר ההערכות המקדימות עומדות על רמה של כ-52 נק', זאת לעומת הרמה ההיסטורית הנמוכה ביותר של חודש פברואר כ-7.35 נק'. בנוסף, גם מדד מנהלי הרכש בתעשייה בענף הייצור בסין עלה לרמה של 1.50 בחודש מרץ, זאת לאחר שהיה ברמה של כ-3.40 נק' בחודש פברואר.
