סקירה מחודש פברואר 2021

ישראל:

פורסם כי הצמיחה של התוצר במשק הישראלי לרבעון הרביעי של שנת 2020 הסתכמה בעלייה של כ-6.3% לעומת אותו הרבעון אשתקד, ובכך הכתה כלפי מעלה את תחזיות כל החזאים המקומיים והזרים, הגורמים העיקריים שתרמו לעלייה בצמיחה באותו הרבעון, הינם בעיקר המכירות כלי הרכב שהוקדמו לאותו הרבעון בשל שיטת המיסוי החדשה על כלי הרכב שנכסה לתקוף בתחילת השנה והמשך העלייה בייצוא. העלייה המפתיעה בתוצר באותו הרבעון הביאה בסיכום שנת 2020 לירידה בתוצר של כ-2.4%, ירידה מתונה מאוד יחסית למרבית המדינות המערביות בעולם. בישיבת הוועדה המוניטרית האחרונה, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של כ-0.1% וציין כי הקצב המהיר של המתחסנים מגביר את האופטימיות לגבי חזרה מהירה של הכלכלה למסלול צמיחה בשנה הקרובה. עם זאת, הבנק המרכזי ציין כי הסיכונים להשפעות שליליות נותרו גבוהים, כשהכוונה הינה לגבי קצב הנדבקים ורמות היעלות של החיסונים, אי- הוודאות הפוליטית והעליות ברמות התשואה בעולם שתרמו לעליות חדות (בעיקר בחלק הארוך של העקום) של התשואות הממשלתיות בישראל. הבנק המרכזי ציין כי ימשיך בפעולות ההרחבה באמצעות כל הכלים העומדים לרשותו על מנת לייצר תפקוד מסודר של השווקים הפיננסים. בשוק הנדל"ן, התקבלה עדות נוספת לעלייה בביקוש לדיור, זאת לאחר שפורסם כי היקף מתן המשכנתאות נעמד בחודש ינואר השנה ברמה של כ-6.4 מיליארד ₪ (עלייה של 6.1% בקצב שנתי), כך שבסיכום 12 החודשים האחרונים ניתנו משכנתאות בהיקף שיא של כ-78.5 מיליארד ₪. עוד החודש, פורסם כי מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד בכ-0.1% )המשקף ירידה של כ-0.4% בקצב שנתי), ובכך בפעם הראשונה מאז חודש יולי 2020 עקף את התחזיות כלפי מעלה אשר צפו ירידה של כ-0.3% במדד באותו החודש. המדד הושפע כלפי מעלה בעיקר בשל העלייה המפתיעה בסעיף הריהוט והציוד המשרדי, ובסעיף התחבורה והתקשרות שעלו בחודש ינואר בכ-0.8% ובכ-0.5% בהתאמה.

מניות: העליות בתשואות האג"ח הממשלתיות והחשש מהקטנת תוכנית הסיוע המוניטריות בעולם בעקבות הלחצים האינפלציוניים, קטעו את העליות החדות שנרשמו מתחילת השנה, והובילו בסוף חודש פברואר לירידה במרבית שוקי המניות בעולם, כשהלחץ לירידות בוול-סטריט הופנה בעיקר למניות הטכנולוגיה ובעיקר לאלו בעלות שיעורי הצמיחה הגבוהים. השוק הברזילאי (BOVESPA), רשם את הירידה החדה ביותר כשירד בכ4.3% בסיכום חודש פברואר, זאת לאחר שדווח כי החוב הממשלתי של ברזיל רשם בחודש ינואר את רמתו הגבוהה ביותר, כ-89.7% מהתוצר, ולאחר שהנשיא הברזילאי, ז'איר בולסונארו, הדיח מתפקידו את מנכ"ל חברת הנפט הגדולה ביותר בברזיל "Petroleo-Braslierio" אשר נמצאת בשליטה ממשלתית (54%), זאת בעקבות אי-הסכמה בין הנשיא למנכ"ל בנושא העלאת תעריפי הדליקים השונים. מניה שבלטה החודש לחיוב הייתה מנית חברת הספנות הישראלית "צים" שרשמה הנפקה מוצלחת ב"וול סטריט" ונסקה במהלך החודש בכ-60%, זאת בין היתר בשל הפי להגברת הביקוש לשילוח הסחורות הימי בעולם מתחילת השנה והגדלת צי האוניות והקיבולת של החברה שנעשתה בעת ההסכם עם חברת הפעלת האוניות "SEASPAN" במהלך החודש. מניה שבלטה לשלילה הינה של ענקית הקמעונות האמריקאית "WalMart" שירדה במהלך חודש פברואר בכ-10%, זאת לאחר שרשמה בדוחותיה לרבעון הרביעי של שנת 2020 הפסד של כ2.09 מיליארד דולר לאותו הרבעון.

אג"ח מט"ח וסחורות: פורסם כי גם בחודש ינואר בנק ישראל לא מימש את תוכנית הרכישות המופנת לשוק הקונצרני, קרוב לוודאי בשל מרווחי תשואות אג"ח הקונצרניות לאג"ח החוב הממשלתיות שנותרו נמוכים. הנובעים, בין היתר, מהמשך רמות הגיוס הנמוכות יחסית לשנים האחרונות בשוק הקונצרני המתבצעות בשוק הראשוני. יחד עם זאת, נראה כי העלייה בתשואות אג"ח הממשלתיות בעולם העיבה הרבה פחות על השוק הקונצרני המקומי מאשר על השוק הקונצרני בארה"ב ומרבית השווקים המפותחים בעולם.

בשוק המט"ח- על אף העלייה הלא צפויה ברמות התוצר בישראל והמשך הגידול במאזן המסחרי, נראה כי תוכנית הרכישות החדשה שמבצעת בנק ישראל והעובדה כי השוק ההון המקומי ניהיה יותר אטרקטיבי עם המשך קצב הנפקות מניות גבוה, אלו ממשיכים קרוב לוודאי להצליח ולבלום עד כה את הייסוף החד של השקל שנרשם בשנת 2020 אל מול הדולר וסל המטבעות. מבין מדינות ה-10G המטבע שרשם את הביצועים החזקים ביותר מתחילת השנה הוא הפאונד הבריטי שרשם עלייה של כ-1.9% אל מול הדולר, ומי שרשם מבין אותן המדינות את הביצועים החלשים ביותר הוא היין היפני שנחלש אל מול הדולר בכ-3.2% מתחילת השנה, הנובעת בעיקר מן פערי התשואות בין אג"ח של אותן המדינות.

בשוק הסחורות- העליות במחירי הנפט נמשכו גם במהלך פברואר (החודש הרביעי ברציפות בו נרשמו עליות) כשעלו בממוצע של כ-17%, והתבססו בסוף החודש ברמות מחירים של סביב כ-61 דולר לחבית, אלו רמות המחירים אשר נרשמו בעת טרום תקופת "הקורונה" והגבוהות ביותר ב-12 החודשים האחרונים. הגורמים שחיזקו את העליות במחירי הנפט היו המשך הירידה בכמות התחלואה בעולם מנגיף "הקורונה", עלייה בכמות הפצת החיסונים, והפגיעה באותו החודש ברמות ההיצע של כ-2 מ' חביות נפט ביום המיוצרות בארה"ב אשר נבעה בשל הרעה בתנאי מזג האוויר שפקדה את יבשת אמריקה במהלך החודש האחרון. לעומת זאת, בשוק המתכות היקרות, העלייה ברמות התשואות הממשלתיות הובילו לירידות מחירים, כשהירידה החדה ביותר נרשמה במחיר הזהב שירד בכ-6% במהלך חודש פברואר, זוהי הירידה החודשית החדה ביותר מאז חודש נובמבר 2016.

ארה"ב:

במהלך החודש, הירידה ברמת התחלואה מנגיף הקורונה בעולם, אישור ה- FDA על הפצתו של החיסון שיוצר ע"י חברת התרופות "Johnson & Johnson", אישור הסנאט בהצעת החוק להקלות נוספות במשק שהגיש נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הכוללת תוכנית סיוע פיסקאלית נוספת בשווי של כ-1.9 טריליון דולר, העלייה במחירי הסחורות בעולם, והמשך הגידול בשיעורי ההכנסה הפנויה בעולם, כל אלו הובילו לחשש מלחץ האינפלציוני ולתשואות אג"ח הממשלתיות של ארה"ב להגיע לרמות הגבוהות ביותר שלהן מאז חודש מרץ בשנת 2020 (מאז ההתפרצות החזקה של נגיף הקורונה בעולם ובארה"ב) ולהגדלת התלילות העקום הממשלתי לרמות הגבהות ביותר מזה ארבע שנים (בין טווחי תקופה של 2 ל-10 שנים). עם זאת, יו"ר ה-FED, ג'ירום פאוול, נאם בסוף חודש פברואר מול הסנאט האמריקאי ואמר כי העלייה החדה בתשואות משקפות את האופטימיות הכלכלית, ויחד עם זאת הוסיף ואמר כי "הכלכלה רחוקה מיעדי התעסוקה והאינפלציה שלה, וככל הנראה ייקח זמן עד שתושג התקדמות משמעותית". לגבי מאזנו של ה-FED ותוכניות הרכישות אמר פאוול כי תוכנית ההרחבה הכמותיות תישאר על כנה ואף עשויה ולגדול במקרה הצורך. נזכיר כי ג'ירום פאוול כבר הודיע בעבר כי ה-FED קבע לעצמו יעד אינפלציה של כ-2% המחושב באמצעות ממוצע נע רב-שנתי, ובהודעות "יוניות" נוספות אמר כי הוא אינו צופה שהריבית תעלה עד תחילת שנת 2023 לפחות, בנוסף נזכיר כי תוכנית הרכישות של ה-FED עומדת כיום על רכישות בהיקף חודשי של כ-120 מיליארד דולר כשכ-80 מיליארד מהם מופנים לרכישות אג"ח ממשלתיות של ארה"ב וכ-40 מיליארד עבור רכישת אג"ח מגובי משכנתאות (MBS),כולן נרכשות בשוק המשני.

אירופה:

לאחר הביקורות מבית ומחוץ בחודש ינואר אודות מספר החיסונים הנמוך היחסית ביבשת, האיחוד האירופאי חתם במהלך חודש פברואר על אספקת חיסונים נוספים מחברות "פייזר", "מודרנה" וגם "אסטרה זניקה" (חיסון שחלק מן מהאירופאים עדיין מסרבים לקבל), ובסה"כ אירופה הבטיחה לעצמה גישה לכמות של כ-5.2 מיליארד מנות חיסון. עם זאת, עדיין לא ברור באיזו רמת יעילות ומהירות האירופאים יוכלו לבצע את החיסונים עצמם. בדומה לארה"ב ומרבית העולם, החודש חלו עליות חדות בתשואות אג"ח הממשלתיות גם של המדיניות באירופה, מה שהוביל החודש את קובעי המדיניות המוניטרית, ה-ECB, להכריז כי הבנק המרכזי האירופאי מתכנן לספק תמיכות נוספות במידה והתשואות ימשיכו לעלות ויפגעו בהתאוששות של מדינות גוש האירו. בנוסף לזאת, במדד אמון התעשייה באירופה שמודדת הנציבות האירופאית מדי חודש, המדד עלה בפעם השלישית ברציפות לרמה של 3.3-,לראשונה רמה הגבוהה מזו של תקופת "טרום-קורונה".

סין:

סין שחגגה החודש את פתיחת השנה הסינית החדשה ממשיכה החודש במגבלות תנועה על מספר ערים בסין על מנת לצמצם את רמות התחלואה במדינה. חגיגות ראש השנה הסיני והמגבלות החדשות הובילו בחודש פברואר לירידה ברמות הייצור, כשמדד מנהלי הרכש בסקטור הייצור (PMI) ירד בחודש פברואר לרמה של כ-50.9 לעומת רמה של כ-51.5 שנרשמה בחודש ינואר. עם זאת, סין עדיין מציגה נתוני מאקרו יציבים יחסית, כששיעור האבטלה נותר ברמה של כ-5.2% נכון בחודש ינואר, ומדד מחירי היצרן לחודש ינואר עלה בכ-0.3% בקצב שנתי, ובכך רשם את העלייה השנתית החיובית הראשונה שלו מאז חודש ינואר 2020. במסגרת מלחמת הסחר עם ארה"ב, במהלך החודש קרא שר החוץ הסיני, וואנג יי, בדרישה לנשיא האמריקאי להוריד את תעריפי המכסים והסנקציות שהוטלו על סין בעת תקופת כהונתו של הנשיא הקודם, דונאלנד טראמפ, ולהחזיר כלשונו את היחסים בין שתי המעצמות למסלולם. עם זאת, נראה כי הנשיא האמריקאי לא ימהר לבצע זאת לאחר שהתבטא בנושא ואמר כי "ארה"ב צריכה להיערך לתחרות אסטרטגית ארוכת טווח עם סין", ולאחר ששרת האוצר האמריקאית החדשה, ג'נט ילן, אמרה כי התעריפים יישארו בעינם וכי כל שינוי יהיה תלוי בדבקותה של סין בהתחייבויות לעסקאות.