סקירה מחודש אפריל 2020

ישראל:

בהחלטת הריבית שהתקיימה במהלך חודש אפריל, בנק ישראל החליט על הפחתת הריבית בכ-15 נקודות בסיס בחזרה לרמת השפל של 0.1%, אשר ליוותה את הכלכלה הישראלית בין חודשים מרץ 2015 לנובמבר 2018. במקביל להורדת הריבית, בנק ישראל הכריז על מתן הלוואות מוניטריות לבנקים המסחריים למשך זמן של כשלוש שנים בריבית קבועה של 0.1%, והרחבת מסגרת עסקאות ה"הריפו" על מנת לתמוך גם בשוק הקונצרני. במקביל להחלטות אלו, בנק ישראל פרסם תחזית עדכנית בה המשק הישראלי יתכווץ בכ-5.3% ושיעור האבטלה יעלה לכ-6% בשנת 2020, זאת כשהירידה החדה ביותר בתוצר ע"פ תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל תירשם בסעיף הייצוא (15%-) ובסעיף ההשקעה בנכסים בקבועים (5.3%-) קרן המטבע הבינלאומית, ה-IMF, הציגו תחזית בה התמ"ג במדינת ישראל יתכווץ בכ-6.3% בשנת 2020 ושיעור האבטלה יזנק לכ-12%.

מניות: שוק המניות בחודש אפריל התאפיין באופטימיות, זאת כשמדדי המניות המובילים בארה"ב עלו בממוצע של כ- 13.5% ובישראל מדד ת"א 35 עלה בכ-8%. העליות נבעו בשל הדפסות הכסף והזרמות של בנקים מרכזיים בעולם, ההקלות הצפויות בהסגר של מרבית המדינות המפותחות, וכן על הדיווחים בהתקדמות חברות ביו-פארמה במציאת חיסון/תרופה לווירוס הקורונה (הבולטת מבניהן הינה חברתGilead ). המניה שבלטה החודש הינה של חברת "מייקרוספוט", שעלתה במהלך החודש בכ-16%, זאת לאחר שדיווחה על רווח למניה של 1.4$ לעומת צפי של 1.28$ ברבעון הראשון של 2020. בישראל בלטה החודש מניית פתאל החזקות אשר עלתה בכ-97%, לאחר שתיקנה את רוב הירידות של חודש מרץ.

אג"ח מט"ח וסחורות: במהלך חודש אפריל נרשמה לא פחות מהיסטוריה בשוק הנפט, זאת כשמחיר חבית נפט מסוג WTI המופק ברובו בארה"ב צנח לרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 1999, ולראשונה בהיסטוריה החוזה העתידי על רכישת הנפט (במקרה זה לחודש מאי-20, כאשר פקיעתו בסוף חודש אפריל) רשם ירידה של כ-300% יום לפני פקיעתו ונסחר במחיר שלילי לזמן מסוים. כלומר, מקרה כזה מתאר מצב אבסורדי ועל פי הספרות "לא- רציונלי" שבו סוחרים מעדיפים לא לנצל את העיוות האדיר שנוצל (לרכוש ללא עלות חבית נפט שניתן למכור אותה מיד לאחר העסקה בכ-20$). הסיבה העיקרית לכך היא שאזלו שטחי האחסון, ועלות האחסון זינקה באופן דרמטי כתוצאה מכך. כאמור, המצב הזה נוצר עקב ההיצע האדיר של נפט בעולם, שכן, נגרם בשל העצירה של המשק עם משבר הקורונה (פעילות תעשייה, טיסות, רכבות וכו' הופסקו, ולכן נותרו מלאים גדולים מאוד במחסנים). נציין שכל זה קורה לאחר ההסכם החדש שנחתם בין OPEC לבין בעלות הברית בתחילת חודש אפריל, כאשר בגינו תפוקת ייצור הנפט תרד בכ-10% על מנת לצמצם את עודפי ההיצע הקיימים, שהובילו ביחד עם מגפת הקורונה לירידה של כ-60% במחיר חבית הנפט מתחילת השנה.

ארה"ב:

מאז אמצע חודש פברואר התגלו מעל לכ-1.1 מיליון מקרים של הידבקות בווירוס הקורונה בארה"ב (קרוב לכשליש מסך מקרי ההידבקות בעולם), אשר הובילו לכ-66 אלף מקרי מוות כתוצאה מהמחלה COVID-19 ,אשר נגרמת כתוצאה מסיבוכים של הנגיף. מעבר לכך, המגפה גורמת לשיתוק כמעט מוחלט של הכלכלה הגדולה בעולם. נתוני המאקרו שפורסמו החודש מצביעים על התכווצותו של התמ"ג בכ-4.8% עבור הרבעון הראשון של שנת 2020 (בקצב שנתי), זוהי הירידה החדה ביותר מאז הרבעון הרביעי של שנת 2008 (משבר ה"סאב-פריים"). הירידה בתמ"ג נובעת בעיקר בשל הירידה החדה בצריכה הפרטית אשר ירידה במהלך הרבעון בכ-7.6%. בנוסף, שוק התעסוקה ממשיך להיחלש זאת כשמעל לכ-30 מיליון איש הגישו תביעות לדמי אבטלה בשישה השבועות האחרונים. כצפוי, בהחלטת הריבית אשר התקיימה בסוף חודש אפריל החליט הבנק המרכזי של ארה"ב, ה-FED ,להותיר את הריבית ללא שינוי ברמות של 0%-0.25%, והודיע כי הריבית לא תעלה עד שלא יחול שיפור משמעותי בשוק התעסוקה. בנוסף על כך, הצהיר הנגיד, ג'רום פאוול, שימשיך בתוכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות וניירות החוב המגובים משכנתאות ככל שיידרש.

 אירופה:

כלכלת גוש האירו התכווצה בכ-3.8% ברבעון הראשון של 2020 (בקצב שנתי), התכווצות החדה ביותר מאז החלו להירשם דו"חות התמ"ג המאוחדים של הגוש בשנת 1995. ההתכווצויות הבולטות היו של כלכלת ספרד (5.2%-),איטליה(4.7%-) וצרפת (5.8%-) שרשמה את ההתכווצות החדה ביותר מאז שנת 1949, ובכך, נכנסה באופן רשמי למיתון זאת כשהכלכלה הצרפתית התכווצה גם ברבעון הרביעי של 2019 בכ- 1%. כצפוי, הבנק המרכזי של אירופה, ה-ECB, החליט החודש להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0%, והודיע גם כי ימשיך להקל בתנאי מתן האשראי של הבנק המסחריים במטרה כי אלו יגדילו את האשראי לעסקים. ה-ECB מצפים להתכווצות של התמ"ג של בין כ-5% לכ-12% בשנת 2020.

סין:

ע"פ התמ"ג של סין לרבעון הראשון 2020 הכלכלה הסינית התכווצה בכ-6.8% בקצב שנתי, זוהי למעשה התכווצות התוצר השנתית הראשונה מאז שנת 1992. הירידה בתמ"ג נובעת בעיקר בשל הירידה בפעילות התעשייתית אשר צנחה בכ-9.6% בשנה החולפת, כאשר הירידה החדה ביותר בפעילות התעשייתית נרשמה בייצור מכוניות (נחתכה בכ-44.6%). נזכיר כי הסיבה להתכווצות הזו היא הסגר שהוטל בסין עם ההתפרצות הראשונה של הקורונה במחוז "חוביי".