סקירה מחודש מאי 2021

ישראל:

מה שהחל בעימותים והתפרעויות בהר הבית, במהלך החודש התשיעי של השנה המוסלמית )ה- "רמאדן"(, ובמהלך ציון יום ירושלים, גרר הסלמה ביטחונית בכל רחבי המדינה, ולמערכה הקשה ביותר מאז שנת 2014 מול ארגון הטרור "חמאס" ברצועת עזה. המבצע, אשר קיבל את השם "שומר החומות", גרם לשיבוש בפעילות הכלכלית בישראל וע"פ הערכות שונות עלותו צפויה להסתכם סביב כ-6 מיליארד ₪ )כ – 0.4% מהתוצר). סוכנות הדירוג הבין לאומית "Moody’s", הוציאה דו"ח בגין ההסלמה הביטחונית, בו נמסר כי להסלמה קיימת השלכות כלכליות מוגבלות, אך חוסר היציבות הפוליטית המתמשכת עלולה לפגוע בדירוג האשראי הנוכחי (A1 עם אופק "יציב"). כל זאת ברקע של פקיעת המנדט בתחילת חודש יוני, כשנכון לכתיבת שורות אלו, מסתמן כי במידה ותוקם ממשלה היא איננה תהיה ממשלה רחבה ויציבה, אלא ממשלת מיעוט, פריטטית, אשר עתידה לוט בערפל. ע"פ האומדן הראשוני של הלמ"ס, התוצר המקומי ירד ברבעון הראשון של 2021 בכ- 6.5% לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2020, זאת בעיקר בשל השינוי שיטת המיסוי בסקטור הרכבים, ומגבלות הקורונה שפקדו את המדינה מחודש דצמבר 2020 עד לחודש פברואר ,2021 אשר הובילו לירידה של כ- 2.3% בצריכה הפרטית לאותו הרבעון. מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2021 עלה בכ – 0.3% (מתחת לצפי של עלייה של כ- 0.4%), ובכך הציב את שיעור האינפלציה בקצב שנתי בעלייה של כ- 0.8%, ומתחילה השנה המדד עלה בכ-1.1% בשוק התעסוקה, שיעור האבטלה (שאינו כולל עובדים אשר הוצאו לחל"ת ובניכוי עונתיות) נותר ללא שינוי בחודש אפריל ברמה של כ- 5.4%. לעומת זאת, מספר העובדים אשר נמצאים בחל"ת ירד באותו החודש (מכ-193 א' איש לכ-120 א' איש), ואילו מס' המשרות הפנויות בחודש אפריל (כ-130 א') גבוהה יותר מאשר בתחילת שנת 2020  (טרום תקופת הקורונה), מה שמחזק את האפשרות כי משרד האוצר לא יאריך את חוק החל"ת במתכונת הנוכחית.

בשוק הנדל"ן המקומי, מחירי הדירות עלו בחודש אפר-21 בכ- 0.8%, כך שבסיכום 12 החודשים האחרונים המחירים עלו בכ- 4.5%, לכך תרמה העלייה החדה ברמות הביקוש, במקביל לירידה הנמשכת ברמות ההיצע, ובנוסף העלייה החדה במחירי תשומות הבנייה למגורים שעלו מתחילת השנה בכ-2.1%.  בסוף חודש מאי עדכן ארגון ה-OECD  את תחזיות הצמיחה לישראל כשבסיכום שנת 2021 תעמוד על כ- 5%, ועל כ- 4.5% בשנת 2022, זאת בשל התחזיות לעלייה ברמות ייצוא הייטק ובשל קצב החיסונים הגבוהה בישראל.

שוק המניות

דו"חות התעסוקה בתחילת החודש, ההתבטאות של שרת האוצר האמריקאית והעלייה החדה ברמות האינפלציה, הובילו את שוקי המניות הגלובליים להיות תנודתיים במהלך החודש. ביצועי יתר המשיכו להירשם החודש בסקטור הבנקים, זאת בהמשך לצפי של החזרה לשגרה, והעובדה כי האינפלציה ממשיכה להרים את ראשה ולצפי בעלייה של שיעור הריבית במועד הקצר מהמתוכנן (סוף שנת 2023). בישראל, לאחר פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2021, חמשת הבנקים הגדולים דווחו על רווח כולל של כ- 4.3 מיליארד ₪, מעל כ- 400% מהרווחים אשר נרשמו באותו הרבעון אשתקד, הרווחים של הבנקים עלו בין היתר אודות העלייה בהיקף המשכנתאות שניתנו השנה ובשל סגירת סניפים רבים.  מניה שבלטה לחיוב היא מנית חברת שירותי קידוחי הנפט  "HUGHES BAKER", זאת כשעלתה מתחילת חודש מאי בכ21.5%, וזאת על רקע העלייה במחירי הסחורות והאנרגיה. מניה נוספת שבלטה לחיוב החודש, היא מנית יצרנית המטוסים "AIRBUS" שהודיעה כי היא מתכוננת להאיץ את קצב בניית המטוסים (מסוג 320A), זאת בשל אופטימיות ודריכות לפתיחה מחודשת של שדות התעופה במדינות רבות והעלייה בביקושם הצפויים בתחום התעופה. בסיכום חודש מאי עלה שווי המניה בכ- 3.5%, ושווי מנית "ג'נרל אלקטריק" המייצרת את המנועים של מטוסים אלו, עלתה בכ .6.5% – מניה שבלטה לשלילה היא מניית חברת שירותי התקשורת "T&AT", כשהספיקה בשנה האחרונה לרדת בכ- 7.5%, זאת בשל השחיקה במעמדה בשוק התקשורת, כך שהחברה איבדה את מעמדה המוביל מבחינת שווי שוק מבין חברות התקשורת בארה"ב. נציין כי החברה הודיעה החודש על עסקת ענק, בגינה החברה תמזג חלק מהחטיבה הטלוויזיונית שלה ("WarnerMedia") שרכשה לפני כ-3 שנים, זאת בעבור כ-43 מיליארד דולר לרשת התקשורת Discovery , שווי נמוך מכפי שהאנליסטים חזו. המניה ביום הדיווח על העסקה צנחה בכ- 13% ובסיכום חודש מאי ירדה מנית החברה בכ-6.2%.

בשוק אג"ח הממשלתיות על רקע המשך העלייה במחירי הסחורות, ציפיות האינפלציה השנתיות למשך 10 שנים הנגזרות משוק אג"ח הממשלתיות בארה"ב גילמו במהלך חודש מאי רמת שיא חדשה ב-8 שנים האחרונות של כ- 2.56%, וזאת לעומת צפי אינפלציה של כ- 1.7% שנרשם בתחילת שנת 2021. בישראל גם כן, נרשמה עלייה במהלך חודש מאי בציפיות האינפלציה, המוסבר גם ע"י מחירי הדיור ותשומות הדיור שעלו במהלך החודש. בחודש מאי, תשואות אג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נותרו ללא שינוי מהותי, יחד עם זאת בישראל התשואות עלו במקצת על רקע ההסלמה הביטחונית וחוסר הבהירות הפוליטית.

בשוק האג"ח הקונצרני בחודש מאי נרשמה ירידה בשווי הגיוסים בשוק אג"ח הקונצרניות בישראל, כ-2.6 מיליארד ₪ לעומת כ-5.5 מיליארד ₪ (ללא גיוס בר"מ ) בחודש אפריל. את הגיוס הגבוה ביותר בחודש מאי רשמה "חברה לישראל" (אג"ח סידרה 15 ) כשגיסה כ-750 מ' ₪ עם כמות ביקושים של כ-1.1 מיליארד ₪ בריבית סגירה שנתית של כ2.74%. מרווחי הסיכון באג"ח הקונצרניות בישראל ובעולם נותרו נמוכים גם בחודש מאי, רמות הנמוכות מאלו שבזמן טרום התפשטותו של נגיף הקורונה, זאת בעיקר בשל האופטימיות ביציבות רווחי החברות והמשך הפעילות המוניטרית ("ON RISK") ולצד מגמת הקיטון ברמות גיוס ההון באמצעות אג"ח, אלא באמצעות הנפקת מניות ("IPO")

בשוק המט"ח הירידה ברמות התחלואה מנגיף הקורונה ביבשת אירופה, הצפי לפתיחה מחדש של מרבית המדינות והעלייה ברמות הייצור הובילו להתחזקות בחודש מאי של מטבעות האירו והפאונד אל מול הדולר מול וסל המטבעות. על אף ההיחלשות של השקל בתחילת חודש מאי, אך עם סיום סבב ההסלמה השקל חזר ולהתחזק אל מול הדולר וסל המטבעות, זאת כשהחודש פורסם כי בנק ישראל רכש בחודש אפריל השנה מט"ח בשווי של כ- 5.2 מיליארד דולר ורזרבות המט"ח הסתכמו באותו החודש בשווי שיא חדש של כ- 193.9 מיליארד דולר המשקפים כ- 48% מהתוצר. הדולר הקנדי ממשיך גם בחודש מאי להפוך למטבע עם הביצועים הטובים ביותר מבין מדינות ה G10, כשעלה מתחילת השנה בכ- 5.3% אל מול הדולר ובכ-2.7% אל מול האירו. זאת על רקע נתוני צמיחה ותעסוקה טובים והעלייה במחירי הנפט מתחילת השנה (מרכיב הייצוא העיקרי של קנדה).

בשוק הסחורות מגמה העלייה במחירי הסחורות התמתנה במהלך החודש, זאת בעיקר בשל העובדה כי סין הודיעה כי תנקוט ביד קשה כנגד כל פעילות "ספקולטיבית" בשוק המתכות ובשוק מחירי התירס שעלו בחדות מתחילת השנה. נדגיש, מה שמניע בחודשים האחרונים את מחירי הסחורות הוא האופטימיות של המשקיעים לגבי הגידול בביקושים המגבירים את הסיכון השקעה במחירים אלו. הנפט רשם מתחילת החודש מאי המשך עליות מחירים, כאשר ברקע הדברים הגברת קצב החיסונים וירידת התחלואה בהודו, וביבשת אירופה, זאת כשחבית מסוג "BRENET" הגיעה במהלך החודש עד לרמה של כ-70 דולרים לחבית, הרמה הגבוה ביותר בשנתיים השנים האחרונות. למרות זאת, מחירי הנפט התמתנו עם ההודעה ששיגרה אירן בדבר הסכם על הורדת סנקציות מרכזיות שהוטלו עליה בגין הסכם הגרעין, הסכם שכרגע עדיין לא קיים לו בסיס ממשי. בנוסף, תרמו להתמתנות מחירי הנפט נתוני מלאי נפט חלשים מהצפי בארה"ב, מה שעשוי ולהעיד על הירידה ברמות הביקוש הצפויות. בשוק המטבעות הקריפטוגרפים, ובפרט מטבע הביטקוין ירדו בחדות במהלך החודש, במעל לכ- 30%, זאת בשל הודעתו החודש של הבנק הסיני על איסור השימוש במטבעות אלו כאמצעי תשלום, והדיווח כי משרד האוצר האמריקאי שוקל הטלת מס על עסקאות במטבעות אלו. בנוסף, תרם לירידות גם חברת "TESLA" (יצרנית הרכבים החשמליים) אשר הודיעה כי איננה תקבל ביטקוין כאמצעי תשלום כפי שהצהירה בעבר שתעשה.

ארה"ב:

ע"פ הדיווח האחרון, התוצר הצביע על צמיחה של כ-6.4% ברבעון הראשון (כ- 40% בקצב שנתי) של שנת 2021, זאת לעומת צפי לצמיחה של כ- 6.8%. עם זאת, הצפי לצמיחה בתוצר בשנת 2021 (כ-7.7%), והצפי לצמיחה בתוצר בשנת 2022 (כ- 4%) נותרו גבוהים, וזאת לאור השיפור בנתוני התעסוקה והשכר, שמובילים לצפי לעליית ביקוש בצריכה הפרטית, ובנוסף לאור צפי לסיום מרבית מגבלות התנועה שנבעו ממגפת הקורונה. בחודש אפריל עלה מדד המחירים לצרכן בארה"ב בכ 0.8%, הרבה מעל לצפי של כ- 0.2%, העלייה החודשית הגבוהה ביותר מאז חודש יוני 2009. לפי כך מדד המחירים לצרכן ב-12 חודשים האחרונים עומד על כ-4.2%, הרמה הגבוהה ביותר מאז חודש ספטמבר 2008. לאחר כל תכניות הסיוע הפיסקליות שהציג הנשיא האמריקאי מתחילת השנה, הכוללות בעיקרן תוכנית השקעה בתשתיות בשווי של כ- 2.3 טריליון דולר, ותוכנית סיוע למשפחות בשווי של כ- 1.8 טריליון דולר, בסוף חודש מאי הציגה ממשלת ארה"ב את התקציב החזוי לשנת 2022, כשהיקפו כ-6 טריליון דולר, אשר עלול לגזור גירעון שנתי של כ- 1.3 טריליון דולר במשך העשור הקרוב, ויעלה את רמות החוב מהתוצר לרמה של כ- 117%, וזאת בשים לתחזית של משרד האוצר האמריקאי, כי בעשור הקרוב ממוצע הצמיחה השנתי ינוע סביב כ- 2%. הגידול בתקציב צריך לקבל את אישורם של בית הנבחרים והסנאט האמריקאי, אשר רובו כיום מורכב מהמפלגה הדמוקרטית.  יש לציין התבטאות חריגה של שרת האוצר האמריקאית (לשעבר נגידת הבנק המרכזי), ג'נט ילן, שאמרה במהלך חודש מאי כי הריבית תצטרך לעלות בקרוב "על מנת למתן את ההתחממות הכלכלית". למרות העלייה ברמות האינפלציה וההתבטאות הנ"ל של שרת האוצר האמריקאית, גורמים בכירים של הבנק המרכזי של ארה"ב, ה FED, מציינים כי זהו עדיין איננו זמן נכון לדבר של שינוי מדיניות רכישות הנכסים (כיום כ-120 מיליארד דולר בחודש), אך שינוי מדיניות בנושא זה עשוי לחול בחודשים הקרובים במידה והאינפלציה תמשיך לעלות, ותתברר כי העלייה איננה חד פעמית.

אירופה:

על רקע ההקלות במדינות גוש-האירו, מדינות כגון איטליה וספרד, אשר שקבעו כי במרבית המדינה ההתפשטות של נגיף הקורונה נמצאת ברמת סיכון נמוכה מאוד, המאפשרת פתיחה מחודשת של בתי מלון, מסעדות וחנויות קמעונאיות שאינן חיוניות. ההקלות על מגבלות הקורונה הביאו לעלייה ברמות הייצור המשולבות בתעשייה ובשירותים של גוש האירו (PMI), כשמדד זה עלה לרמה של כ- 56.9 נק', לעומת רמה של כ- 53.8 נק' שנרשמה בחודש אפריל, זו היא ההתרחבות הכלכלית השלישית ברציפות של מדד זה.  בריטניה אשר חיסנה כ- 57% מהאוכלוסייה (בלפחות מנת חיסון אחת), ונקטה בהתאם לכך בהקלות משמעותיות במגבלות הקורונה שהחילה, אלו הובילו את בריטניה לעלייה חדה בצפי לצמיחה לסיכום שנת 2021 ,כשנכון לסוף חודש מאי, הצפי החציוני לצמיחה נעמד בכ- 6.1%. בנוסף, מדד הייצור בסקטור התעשייה (PMI Manufacturing Kingdom United) עלה בחודש מאי לרמה הגבוהה ביותר שלו, כ- 66.1 נק', העלייה ברמות הייצור גברה לא רק בשל הסרת מגבלות הקורונה, אלא גם בשל העלייה בביקושם המגיעים מסין וארה"ב, וההקלה בקשיים הקשורים ל"ברקזיט" באשר לייצוא למדינות האיחוד האירופי.

סין:

סין אשר נהנית ממספר נמוך של נדבקים מנגיף הקורונה, נדרשת כעת להתמודד עם הביקורות הקשות המופנות כלפיה, אודות תחילת משבר התפשטות של נגיף הקורונה, וזאת החל החודש כנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הורה לסוכנויות הביון האמריקאיות לבדוק האם מקורו של נגיף הקורונה הגיע מהחי או כתוצאה מתאונת מעבדה. בנוסף, ביידן ציין כי "גורמים רשמיים בסין צריכים להיות שקופים יותר, וסין צריכה להשתתף בחקירה הבינלאומית ולספק גישה לכל הנתונים והראיות הרלוונטיות". החודש פורסם כי הרווחים שנצברו ע"י חברות התעשייה הסיניות הגדולות בחודשים ינואר עד אפריל 2021  הסתכמו בכ- 2.59 טריליון יואן, עלייה של כ- 106.1% מאותה התקופה אשתקד, ועלייה של כ- 49.6% מאותה התקופה של שנת 2019 .הצמיחה המואצת ברווחי סקטור התעשייה הושפעה בעיקר מהגידול העצום ברמות הביקוש. מדד המחירים ליצרן (PPI)שפורסם בחודש מאי, מצביע על עלייה חדה נוספת בחודש אפריל, בו המדד עלה לרמה של כ- 6.8% בקצב שנתי, הרמה הגבוהה ביותר בארבע השנים האחרונות. העלייה במדד נובעת מהמשך העלייה במחירי הסחורות בעולם, זאת כשסין בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2021 ייבא כ-382 מ' טון של עפרות ברזל, כ-180 מ' טון של נפט וכ- 7.9 מ' טון של נחושת.